<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קל"ו</h1>
<h2>דף ל:</h2>
בנוה איתן גינת ביתן בנית לי ...סוכך נאה ... בשתים כי ... אשיבך על ראשון ראשון, שאלת על שני בני אדם שהיו להם זה על זה תביעות, וקבעו זמן לטעון, והקנו זה לזה בקנין כל מי שיעביר המועד ולא יטען ביום פלוני, לבטלן זכוותיה, וכשבאו לטעון אחד מהם לקח אפטרופא לטעון במקומו עם שכנגדו, ושכנגדו לא חפץ שיהיה שום אפוטרופא, כי אמר פה אל פה אדבר בו. בכל מלכותנו... דנתי, אפוטרופא לדיקנני לא מוקמי' [ב"מ ל"ט ע"א], ודאי ב"ד לא טרחי לאוקמי להו אפוטרופא, אבל אם מוציא אפוטרופא מעצמו לא מחינ' בידי', וכן כתב בערוך ערך אנטלר, וראייתו מירושלמי דפ' כהן גדול [סנהדרין פ"ב ה"א] הת', דן ניחא לי, דנין אותו אמאי וימנה אנטלר, הגע בעצמך שנפלה ואנטלר נשבע, פי' בתמי' השיבו. ואתה כתבת שיש דוחין אותו ראיה, אנו לא שמעי' בה שום דחיה, ואם משום יקרא דכהן גדול קאמ', דימנה אנטלר שלא להטריח עליו, אבל איניש דעלמ' לא ממני' ליה אנטלר, א"כ קמיסתתמי' טענתי' דהאי, דלכהן גדול טרחינן למינוי אנטלר לכבודו, ולאידך לא שבקינן לי' למנוי אנטלר, והכא אמרינן בר"פ שבועת העדות [שבועת ל' ע"ב], האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאתו להוא בהדי הדדי לדינא, כיון דמותבינן לצורבא מרבנן, לעם הארץ נמי אמרינן תוב, ולא יסתתמו טענתי', ואין סברה לומר דלשכנגדו נמי לימני אנטלר, דמיגו דממנינן לדיד' ממנינן נמי לשכנגדו, חדא דאין הלשון משמע, דא"כ לימא, לימנו אנטלר, ועוד דאם איתא דלאחרינא לא שבקין לממני אנטלר משום דאנטלר יערים ויטעון ברמאות, ויש כאן משו' שארית ישר' ידברו כזב, למה שרינן משום יקרא דכהן גדול, מה אלימא האי עשה מהאי עשה ... עשה דכבוד התורה אמרי' בפ' שבוע' העדות, ... דפרי' וימנה אנטלר ... כדי שלא יטעון אנטלר בע"א ... הוא דאזיל ראובן ומשתעי בהדי אין ... שבין ראובן בין שמעון שניה' יטענו עמו, ששניהן בעלי דין שלו, אבל בעלמא אם לוקח אפוטרופא, לא יטעון בלתי האפוטרופא ... אין ראיה ואין להאריך, אבל מן הירושלמי ראיה ברורה, ואפילו בלא ראיה כדאי רבינו נתן בעל הערוך לסמוך עליו, שכמה דברים עשו הגאונים בלא ראיה שאנו סומכים, כל שכן בנדון זה שיש ראיה ומנהג, ואפילו בלא קנין יכול למנות אפוטרופ' לטעון במקומו, כמו שליח שעשאו שלא בעדים, דקיימ' לן בפ' הגוזל קמא דהוי שליח, וקנין זה אינו לא מעלה ולא מוריד, ועוד מה קנין שייך גבי נתבע, קנין דברים בעלמא הוא.
